#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צא.
מה הם הצדדים האם להזכיר 1) חנוכה ור""ח בברכת
המזון 2) חנוכה במוספין? "	"1) חנוכה כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן או דילמא משום
פרסומי ניסא מדכרינן. אם תמצא לומר בחנוכה דרבנן לא צריך, ר""ח דאורייתא צריך או דילמא כיון דלא אסור בעשיית
מלאכה לא מדכרינן.<br>2) כיון דלית ביה מוסף בדידיה
לא מדכרינן או דילמא יום הוא שחייב בארבע תפילות."	שבת כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צב. כיצד מיישבים הסתירה שכאן נאמר 1) שר""ח אינו אסור בעשיית
מלאכה ובמגילה נאמר שאין בו ביטול מלאכה 2) שבשבת יש נביא במנחה ובמגילה נאמר שאין נביא במנחה? "	"1) תירצו התוס' (ד""ה
או) שאין בו ביטול מלאכה היינו מנהג בעלמא שאין רגילים לעשות מלאכה.<br>2) רש""י כתב שהיו קוראים
בנביא במנחה ובימי הפרסים גזרו שלא לעשות כן והתבטל. והתוס' (ד""ה אלמלא)
כתבו דנביא דהכא היינו כתובים שהיו מפטירין בכתובים בשבת במנחה, ובמגילה איירי בנביא
ממש <sup>נד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נד.  והרשב""א תירץ
דמקומות מקומות יש והביא דמגיהי ספרים הגיהו כאן יוה""כ שחל להיות בשבת מפני שהוקשה להם מה ששנינו שם
במגילה. </span>"	שבת כד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צג.
המפטיר בנביא בשבת ר""ח האם צריך להזכיר של ר""ח
ומדוע? "	"רב גידל אמר רב שא""צ
שאילמלא שבת אין נביא בר""ח. רש""י כתב שריב""ל דאמר יום הוא שנתחייב בארבע תפילות חולק על רב גידל
וסובר שצריך להזכיר, והתוס' (ד""ה ולית) כתבו
דאפילו ריב""ל מודה שא""צ להזכיר כיון שנביא בר""ח ליכא כלל, וכן אנו נוהגים שלא להזכיר."	שבת כד. -כד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צד.
מדוע אין שורפים ביו""ט 1) קדשים 2) תרומה טמאה?
"	"1) כיון דהויא הבערה שלא לצורך. ולא נימא דעשה דשריפת
קדשים ידחה לא תעשה דאיסור שריפה ביו""ט:<br>לחזקיה אמר קרא ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו, שאין ת""ל
עד בקר, מה ת""ל עד בקר בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו.<br>לאביי אמר קרא עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביו""ט, וכ""ש
קדשים פסולים אין שורפים.<br>לרבא אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם, הוא ולא מכשירין, לבדו ולא מילה שלא בזמנה, ופירש
רש""י וממילא שמעינן מינה דמצוה שאין זמנה קבוע ויכול לעשותה למחר אינה דוחה יו""ט וה""ה לשריפת
קדשים טמאים <sup>נה</sup>.<br>לרב אשי יו""ט עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה.<br>2) לרבה (כג,ב) גזרה יו""ט אטו שבת. לתי' רבינו שמואל (בתוד""ה גזירה) אליבא דרבא ילפינן מ'הוא לבדו' [ולפי דבריו אביי
יליף מ'עולת שבת בשבתו' ורב אשי דיו""ט עשה ולא תעשה]. לתנא דברייתא ולרב חסדא לפי שאין שורפין קדשים
ביו""ט. רש""י בדף כג,ב (ד""ה בערב שבת) כתב שבשריפת תרומה טמאה נמצא שורף קדשים, ובדף כה,א (ד""ה מצוה)
כתב דדמיא לקדש, ובד""ה ואין עשה כתב דהואיל והבערת שאר קדשים שאין נהנים מהם אסורה
גם זו לא יצאה מן הכלל <sup>נו</sup>. הריב""א (בתוד""ה לפי) כתב
דכיון שאסרה תורה כל הנאות חוץ מהנאת שריפה אם כן הבערה זו אינה צורך הנאתו אלא לשם מצות שריפה ולהכי לא דחיא
יו""ט. ור""י (שם) כתב שגזרו תרומה אטו
קדשים <sup>נז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נה.  והרשב""א
הביא שרבי' שרירא גאון בתשובה פירש ומה מילה דאיתותר לאחר זמנה לא חזיא ביו""ט כ""ש נותר דלא
שרפינן ביו""ט, וכתב דאיכא דגרסי לה להא מילתא בגמ'.
<br>נו.  ונראה שדעת רש""י
דאסמכוה רבנן אקדשים, רשב""א.
<br>נז.  והרשב""א בתי' א'
כתב דמשום דאיכא מצוה לשרוף תרומה טמאה משום תקלה, וכיון שעשו אותה כשריפת קדשים של מצוה אף לאסור עשאוה כמותה, א""נ
מדאורייתא טעונה שריפה מדאיקרי קדש.</span>"	שבת כד: - כה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צה.
מדוע אמר רבא שאלמלא 'לבדו' היתה מילה שלא בזמנה דוחה
יו""ט? "	"בגמ' איתא דאתיא בק""ו.
ופירש רש""י מה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת מילה שלא בזמנה דוחה אותה, שבת שנדחית מפני עבודה
אינו דין שתהא מילה שלא בזמנה דוחה אותה. והתוס' (ד""ה ולא) כתבו שהר""ר יוסף פורת לא גריס דאתיא בק""ו, דהא בלאו ק""ו נמי אתיא, דאתי עשה ודחי
לא תעשה. ור""י פירש דאתיא בק""ו מנדרים ונדבות דדחו יו""ט לדעת רבא אע""ג דלא נכרתו עליהם
י""ג בריתות, מילה לכ""ש, ואית ליה לרבא דיו""ט עשה ולא תעשה ולהכי איצטריך ק""ו."	שבת כד: ותוס'		
